<h1>סמ"ג עשין סימן נ"ב</h1>
<h2>דף קנו.</h2>
וצריך שיהיו היבם והיבמה גדולים בשעת חליצתה כדאמרינן בפרק יוצא דופן (נדה מ"ו א') בודקין לחליצה וכן נמי בפרק מי שמת (ב"ב קנ"ו א') ובפרק מצות חליצה (יבמות ק"ה ב') כמו כן פוסק והלכתא עד שתביא שתי שערות והטעם דאיש כתוב בפרשה ומקשינן אשה לאיש, הלכך צריך לשאול אם יש לאיש י"ג שנה ויום אחד ואם יש לאשה י"ב שנה ויום אחד שזהו זמן גדלות שלהן כדתנן בפרק יוצא דופן (מ"ה ב'), ואע"פ שאין האב נאמן על השנים כדאיתא בפרק האומר בקידושין (ס"ג ב') [ו]כאשר בארנו למעלה בהלכות מיאון (עשה נ') מכל מקום אין [צריך] להביא עדות על השנים אלא אם הוחזקה גדולה בשנים ע"פ הגבירות והשכינות שלא על פי האב די בכך שהרי הוחזקה נדה בשכינותיה בעלה לוקה עליה (קידושין פ' א') ובירושלמי דקידושין (דף מ"ז א' ע"ש) אמר דאיש ואשה שעומדין בבית אחד שלשים יום בחזקה שהיא אשתו שהרי זו חזקה גדולה, ואחר כך יבדקו אם יש שתי שערות באשה בבית הערוה (ע"פ סה"ת וסימנים קל"ג) ובאיש בזקן או בבית הערוה שאז קרויין גדולים וראוין לחליצה. ואם לחשך אדם להקשות הלא אנו אומרים בתחלת פרק בא סימן (נדה מ"ח ב' ותו') בודקין אותו לפני הפרק שאם ימצאו אלו לאחר הפרק הם שומא וא"כ מה תועיל בדיקה זו שלאחר הפרק מאחר שלא בדקו לפני הפרק שהרי יש לחוש שהשערות שאנו רואין באו מקודם בקטנות והם שומא, אומר רבינו יצחק על זה דודאי לכתחילה בודקין אותן לפני הפרק לברר הדבר אבל אם לא בדק לא הפסיד, והביא ראיה מדאמר בתחלת פרק בא סימן (שם) נאמנת אשה לומר קטנה היא כדי שלא תחלוץ ויש לדקדק מה מועיל דיבורה והלא אפילו אמרה יש לה שערות אינה חולצת כדקתני סיפא ואינה נאמנת לומר גדולה היא שתחלוץ, אלא כך הפירוש כשבדקנו ומצאנו לה שערות נאמנת לומר שהשערות אלו מקודם לכן באו והם שומא אבל אם אין האשה מעידה כלום חולצת שיש לי לומר ששערות אלו לאחר הפרק באו (ע"פ סה"ת שם).
